תַּנֵּי. רִבִּי יּוֹסֵי אוֹמֵר. יוֹם שֶׁחָרַב הַבַּיִת הָיָה מוֹצָאֵי שַׁבָּת וּמוֹצָאֵי שְׁמִיטָּה וּמִשְׁמַרְתּוֹ שֶׁלְיְהוֹיָרִיב בְּתִשְׁעָה בִאַב. וְכֵן בַּשֵּׁינִי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֙ם ׀ אֶת אוֹנָ֗ם וּבְרָעָתָ֥ם יַצְמִיתֵ֑ם יַ֝צְמִיתֵ֗ם י֨י אֱלֹהֵֽינוּ׃ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. מָהוֹ לוֹמַר שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. אָמַר לֵיהּ. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דְתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִין עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֨ם ׀ אֶת אוֹנָ֗ם וגו'. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. אִיתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. אֵין אוֹמְרִין שִׁיר בְּלָא נְסָכִים. הָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָתַנֵּי. בָּזֶה וּבָזֶה הָיוּ הַלְוִיִּם עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן וְאוֹמְרִין וַיָּ֤שֶׁב עֲלֵיהֶ֙ם ׀ אֶת אוֹנָ֗ם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר לֵיהּ. מְאַחַר שֶׁאִילּוּ נְסָכִים הָיוּ זְמַנּוֹ שֶׁלְשִׁיר הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל יוֹם. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שִׁירוֹ שֶׁל אֶתְמוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
מה את ש''מ. מכאן שיש שיר בלא נסכים וכדמסיים ואזיל אמר שא''ל רשב''ל לא שאמרו שיר אלא מאחר שאלו נסכים היו זמנו של שיר היה ועל זמן השיר קאמר וכדפליגי גם בזה דלר' יוחנן אמרו שירו של יום ולר''ל לא אמרו שיר אלא על זמן שירו של אתמול קאמר וכלומר מקודם ושהיו להם נסכים והגיע זמן של השיר:
נישמעינה מן הדא וכו'. והרי כבר בטל התמיד ולא היה נסכים וקתני והיו הלוים עומדים על הדוכן וכו':
תני. בתוספתא פ''ג ר' יוסי אומר מגלגלין זכות ליום זכאי וכו':
אֲמַר לוֹן. אֲפִילוּ כֵן מַה חֲמִיתוֹן. אָֽמְרוּן לֶיהּ. אֶ֣רֶץ אוֹכֶלֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔יא. כָּל קֵירְווָא דַהֲווִינָן עָלִין תַּמָּן הֲוִינָן מַשְׁכַּחִין מֵתִין. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. בַּטּוֹבָה שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם אָמַרְתֶּם אֶ֣רֶץ אוֹכֶלֶת יֽוֹשְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔יא. כָּל קִרְייָה דַהֲווֹן עָלֵין בָּהּ הֲוָה טָב קַרְתָּא מַיִית. עַד דַּהֲווֹן מִיטַפְּלִין בֵּיהּ הֲווֹן מְיַילְּלִין קַרְתָּא וְנַפְקִין לוֹן וּבַר נַשׁ לָא יְדַע בְּהוֹן. וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְאַמַרְתוֹן וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֨ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִי֖נוּ בְּעֵֽינֵיהֶֽם׃ 24a יָֽדְעִין הֲוִיתוֹן מַה דַהֲוִינָא עֲבַד לְכוֹן בְּאַפֵּיהוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. דִּיבְּרוּ [דְבָרִים] כְּלַפֵּי לְמַעֲלָן. כִּֽי חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃ אָֽמְרוּ. כִּבְיָכוֹל אֶפִילוּ לָא יְכִיל לְהוֹן. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. לְק֣וֹל ׀ הֲמוּלָּ֣ה גְדוֹלָה. לְקוֹל (הַמִּילַּה) [הֲמוּלָה] הַגְּדוֹלָה שֶׁאָמַרְתֶּם. הִצִּ֥ית אֵשׁ֙ עָלֶ֔יהָ וְרָע֖וּ דָּלִיּוֹתָֽיו׃
Pnei Moshe (non traduit)
ידעין הויתון. וכי יודעים אתם מה שהייתי עושה דמות שלכם בפניהם שאמרתם וכן היינו בעיניהם:
הוה טב קרתא מיית. החשוב שבעיר מת ובתוך שהיו מטפלין בו היו מרגלים העיר ואין אדם משגיח עליהם:
אמר לון. משה אפי' כן מה חמיתון שאתם אומרי' כך:
וְנִלְכְּדָה בֵּיתְתָּר. רִבִּי הֲוָה דְרַשׁ עֶשְׂרִין וְאַרְבָּעָה עוֹבְדִין בְּבִּלַּ֨ע י֨י וְלֹ֣א חָמַ֗ל. וְרִבִּי יוֹחָנָן דְּרַשׁ אֲשִׁיתִּין. וְרִבִּי יוֹחָנָן יְתִיר עַל רִבִּי. אֶלָּא עַל יְדֵי דְּרִבִּי הֲוָה סְמִיךְ לְחֻרְבַּן בֵּית מוּקְדְּשָׁא הֲוָה תַמָּן סַבִּין נְהִירִין וַהֲוָה דְרַשׁ וְאִינּוּן בָּכֵיי וּמִשְׁתַּתְּקִין וְקַיימִין לֹון. תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי אִלָעִאי. בָּרוּךְ רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ הַקּוֹל ק֣וֹל יַֽעֲקֹ֔ב וְהַיָּדַ֖יִם יְדֵ֥י עֵשָֽׂו׃ קוֹלוֹ שֶׁלְיַעֲקֹב צָווַח מִמָּה שֶׁעָשׂוּ לוֹ יָדָיו שֶׁלְעֵשָׂיו בְּבִיתְתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
אשיתין. ששים אופנים בדרשת הפסוק והענין ומתמה וכו' ר' יוחנן היה דורש יותר מרבי אלא ע''י וכו' והיו שם זקנים שהיו זכורין החורבן לכשהיה דורש בענין בכו הרבה הפסיק בדרוש להיות שותקין וקמו מלבכות:
אָמַר רִבִּי לְוִי. יְהוֹיָרִיב גַּבְרָה מֵירוֹן קַרְתָּה. מְסַרְבֵיי. מְסַר בֵּייְתָה לִשׂנָאַייָא. אָמַר רִבִּי בֶּרֶכְיָה. [יְהוֹיָרִיב] י''ה הֵרִיב עִם בָּנָיו עַל שֶׁמָּרוּ וְסָֽרְבוּ בוֹ יְדַעְיָה עָמוֹק צִיפּוֹרִים. יְדַע יָ''ה עֵיצָה עֲמוּקָה שֶׁבְּלִיבָּם וְהֶגְלָם לְצִיפּוֹרִין.
Pnei Moshe (non traduit)
יהוריב. דרש שם המשמרות על הפרעניות שבאה על חטאתם. גברא מידון קרתה שגבר הריב והדין לידון העיר וכן מסרביי וכו':
[שְׁנֵי אַחִים הֲווֹן בִּכְפַר חֲרִיבָה. וַהֲווֹן רוֹמִים אָֽזְלִין עֲלֵיהוֹן וּמְקַטְּלִין לוֹן. וְאָֽמְרִין. כָּלַ סַמָּא דְמִילְּתָא נֵיתֵי כְלִילָא עַל רִישֵׁיהוֹן. אָֽמְרִין. מַבְדִּקִינָן אוֹף חַד זְמַן. מִנָֽפְקִין פְּגַע בֵּיהּ חַד סַב. אֲמַר לוֹן. בָּרייֵכוֹן סְעוֹדִינְכוֹן. אָמַר. לֹא יִסְעוֹד וְלֹא [יִסְמוֹךְ] <יִכְסוֹף> הֲלֹֽא אַתָּ֣ה אֱלֹקים זְנַחְתָּ֑נוּ.]
אָמַר רַב חוּנָה. מִשֶּׁנִּיתְנוּ הֲרוּגֵי בֵיתְתָּר לִקְבוּרָה נִקְבְּעָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. הַטּוֹב שֶׁלֹּא נִסְרְחוּ. וְהַמֵּטִיב שֶׁנִּיתְנוּ לִקְבוּרָה. תַּנֵּי. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה עָשָׂת בֵּיתְתָּר לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה חָֽרְבָה. עַל שֶׁהִדְלִיקָה נֵירוֹת לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה הִדְלִיקָה נֵירוֹת. שֶׁהָיוּ בּוּלֶווְטֵי יְרוּשָׁלִַם יוֹשְׁבִים בְּאַמְצַע הַמְּדִינָה. וּכְדוּ דַהֲווֹן חֲמֵיי בַּר נַשׁ סְלִיק לִירוּשָׁלִַם הֲווֹן אָֽמְרִין לֵיהּ. בְּגִין דְּשָֽׁמְעִינָן עֲלָךְ דְּאַתְּ בָּעֵי מִתְעַבְדָה אַרְכוֹנְטֶס וּבוּלֶבְיטֶס. וְהוּא אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעֵתִּי. בְּדִיל דְּשָֽׁמְעִינָן עֲלָךְ דְּאַתְּ בָּעֵי מַזְבְּנָה אוֹסִייָא דִילָךְ. וְהוּא אֲמַר לוֹן. לֵית בְּדַעְתִּי. וֶהַוָה חַבְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ. מַה אֵתְּ בָּעֵי מֶן דֵּין. כְּתוּב וַאַנִא חֲתַם. וַהֲוָה כְתִיב וְחַבְרֵיהּ חֲתַם. וַהֲווֹן מְשַׁלְּחִין אוּנִיתָא לְבַר בֵייתָה וְאָֽמְרִין לֵיהּ. אִין אֲתַא פְּלָֽנְיָא מֵיעוֹל לְאוֹסְּייָא דִידֵיהּ לָא תְשַׁבְקִינֵּיהּ דְּהִיא זְבִינָא גַבּוֹן. וְכֵיוָן דַּהֲוָה שְׁמַע מִינְהוֹן כָּךֵ הֲוָה אֶמַר. הַלְווַי אְיתְבַּר רִיגְלֵיהּ דַּהֲהוּא גַּבְרָא. וְלָא סלַק לִירוּשָׁלִַם. הָדָא הוּא דִכְתִיב צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּכֶ֭ת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ. צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ. אַצְדִי אוֹרְחֲתֵהּ דְּהָהוּא בֵייְתא. קָרַ֥ב קִצֵּ֛ינוּ. קָרַב קִצֵּ֛יהּ דַּהַהוּא בֵיְתא. מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ. מָלֵא יוֹמוֹי דְהַהוּא בֵיתָא. אוֹף אִינּוּן לָא נַפְקוֹן טַבָּאוּת. שָׂמֵ֥חַ לְ֝אֵ֗יד לֹ֣א יִנָּקֶֽה.
Pnei Moshe (non traduit)
אוף אינון. בני ביתר לא נפקין טאבות. לא יצאו בטוב ולא נמלטו כדלעיל ונתקיים עליהם שמח לאד חבירו לא ינקה רע:
אוניתה. השטר מכירה לבן הבית של זה:
ארכונטיס. פקיד וממונה ולהיות חשיב וזה השיב להם לא עלתה על דעתי בזה וחזרו וא''ל בדיל וכו' שאתה רוצה למכור נחלת שדה שלך וכו' והיה חבירו אומר לו מה אתה רוצה להתעסק עמו כתוב שטר המכירה ואלי חותם לעד:
בוליוטי'. חשיבי ירושלים:
תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. עֲקִיבָה רִבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֝ב מִֽיַּֽעֲקֹ֗ב. דָּרַךְ כּוֹזִבָּא מִיַּעֲקֹב. רִבִּי עֲקִיבָה כַּד הֲוָה חֲמִי בַּר כּוֹזִבָּה הֲוָה אֲמַר. דֵּין הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן בַּר תּוֹרְתָא. עֲקִיבָה. יַעֲלוּ עֲשָׂבִים בִּלְחָיֵיךָ (וְאַדַּיִין) [וְעַדַּיִין] בֶּן דָּוִד [לֹא] יָבֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. קוֹל אַדְרִייָנוּס קַיְסָר הוֹרֵג בְּבֵיתְתָּר שְׁמוֹנִים אֶלֶף רִיבּוֹא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁמוֹנִים [אֶלֶף] זוּג שֶׁלְתוֹקְעֵי קְרָנוֹת הָיוּ מַקִּיפִין אֶת בֵּיתְתָּר. וְכָל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מְמוּנֶּה עַל כַּמָּה חַייָלוֹת. וְהָיָה שָׁם בֶּן כּוֹזִבָּה וְהָיָה לֹו מָאתַיִם אֶלֶף מְטִיפֵי אֶצְבַּע. שָֽׁלְחוּ חֲכָמִים וְאָֽמְרוּ לוֹ. עַד אֵימָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי מוּמִין. אָמַר לָהֶן. וְכִי הֵיאַךְ אֶיפְשַׁר לְבוֹדְקָן. אָֽמְרוּ לוֹ. כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹכֵב עַל סוּסוֹ וְעוֹקֵר אֶרֶז מִן לְבָנוֹן לָא יִהיֶה נִכְתָּב בְּאִיסְרַטְיָא שֵּׁלָּךְ. וְהָיוּ לוֹ מָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ וּמָאתַיִם אֶלֶף כָּךְ. וְכַד דַּהֲוָה נְפַק לִקְרָבָא הֲוָה אֲמַר. רִיבּוֹנֵיהּ דְּעָֽלְמָא. לֹא תִסְעוֹד וְלֹא תִ[כְסוֹף]. הֲלֹֽא אַתָּ֣ה אֱלֹהִ֣ים זְנַחְתָּ֑נוּ וְֽלֹא תֵ֘צֵ֥א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ. שָׁלֹשׁ שָׁנִים וּמֶחֱצָה עָשָׂה אַדְרִייָנוּס מַקִּיף עַל בֵּיתְתָּר. וַהֲוָה רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי יוֹשֵׁב עַל הַשַּׂק וְעַל הָאֶפֶר וּמִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר. רִבּוֹן הָעוֹלָמִים. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. אַל תֵּשֵׁב בַּדִּין הַיּוֹם. בְּעָא אַדְרִייָנוּס מֵיזַל לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ חַד כּותַיי. לָא תֵיזִיל לָךְ. דַּאֲנָא חֲמִי מַה מֵיעֲבַד וּמַשְׁלִים לָךְ מְדִינְתָא. עָאַל לֵיהּ מִן בַּיְבָא דִמְדִינִתָא. עָאַל וְאַשְׁכָּח רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי קָאִים מַצְלִי. עֲבַד נַפְשֵׁיהּ לְחִישׁ לֵיהּ בְּגַו אוּדְנֵיהּ. חֶמוּנֵיהּ בְּנֵי מְדִינְתָא וְאַייְתוּנֵיהּ גַּבֵּי בֶּן כוֹזִבָּא. אָֽמְרוּן לֵיהּ. חֲמִינָן הָהֵן סַבָּא מִשְׁתָּעֵי לַחֲבִיבָךְ. אֲמַר לֵיהּ. מַה אָֽמְרָת לֵיהּ וּמַה אֲמַר לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. <אִין> אֲנָא אֲמַר לָךְ מַלְכָּא קְטַל לִי. וְאִי לָא אֲנָא אֲמַר לָךְ אַתְּ קְטַל לִי. טַב לִי מַלְכָּא קְטַל יָתִי וְלָא אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ. אֲמַר לִי דַאֲנָא מַשְׁלִים מְדִינְתָא. אֲתַא גַּבֵּי רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי. אֲמַר לֵיהּ. מַה אֲמַר לָךְ הָדֵין כּוּתַייָא. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. מָה אָֽמְרָת לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ. לֹא כְלוּם. 24b יְהַב לֵיהּ חַד בְּעוּט וְקָטְלֵיהּ. מִיַּד יָצָאת בַּת קוֹל וְאָֽמְרָה. ה֣וֹי רוֹעִי הָֽאֱלִיל֙ עוֹזְבִי הַצֹּ֔אן חֶ֥רֶב עַל זְרוֹע֖וֹ וְעַל עֵ֣ין יְמִינ֑וֹ זְרוֹעוֹ יָבֹשׁ תִּיבָ֔שׁ וְעֵ֥ין יְמִינ֖וֹ כָּהֹ֥ה תִכְהֶֽה׃ הָרַגְתָּ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי זְרוֹעָן שֶׁלכָּל יִשְׂרָאֵל וְאֵין יְמִינָם. לְפִיכָךְ זְרוֹעוֹ שֶׁלְאוֹתוֹ הָאִישׁ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה. מִיַּד נִלְכְּדָה בֵיתָתָּר וְנֶהֱרַג בֶּן כּוֹזִבָּה. אַתּוֹן טְעִינִין רִישֵׁיהּ גַּבֵּי אַדְרִייָנוּס. אֲמַר לוֹן. מָאן קְטַל הָדֵין. אֲמַר לֵיהּ חַד כּוּתַייָא. אֲנָא קְטַלְתֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי לִי פִטוּמֵיהּ. חֲמִי לֵיהּ פִטוּמֵיהּ. אַשְׁכַּח חֲכִינָה כִרִיכָה עֲלוֹי. אֲמַר. אִלוּלֵי אֱלָהָא דְקָטְלֵיהּ מָאן הֲוָה יְכִיל קָטְלֵיהּ. וְקָרָא עֲלוֹי. אִם לֹא֙ כִּֽי צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽי֨י הִסְגִּרָֽם׃ וְהָיוּ הוֹרֵגִין בָּהֶם וְהוֹלְכִין עַד שֶׁשָּׁקַע הַסּוּס בָּדָם עַד חוֹטְמוֹ. וְהָיָה הַדָּם מְגַלְגֵּל סְלָעִים מַשְּׂאוּי אַרְבָּעִים סְאָה עַד שֶׁהָלַךְ הַדָּם בַּיָּם אַרְבָּעַת מִיל. אִם תֹאמַר שֶׁהִיא קְרוֹבָה לַיָּם. וַהֲלֹא רְחוֹקָה מִן הַיָּם אַרְבָּעִים מִיל. אָֽמְרוּ. שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מוֹחֵי תִינּוֹקוֹת מָֽצְאוּ עַל אֶבֶן אַחַת. וּמָֽצְאוּ שָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁלְקְצוּצֵי תְפִילִּין שֶׁלְתֵּשַׁע תֵּשַׁע סְאִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. תֵּשַׁע שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין. תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֵּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. חֲמֵשׁ מֵאוֹת בָּתֵּי סוֹפְרִים הָיוּ בְּבֵיתְתָּר. וְהַקָּטָן שֶׁבָּהֶן אֵין פָּחוּת מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּינוֹקוֹת. וְהָיוּ אוֹמְרִים. אִם בָּאוּ הַשּׂוֹנְאִים עָלֵינוּ בַּמַּכְתּוֹבִים הַלָּלוּ אָנוּ יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן וּמְנַקְּרִין אֶת עֵינֵיהֶם. וְכֵיוָן שֶׁגָּֽרְמוּ עֲוֹנוֹת הָיוּ כוֹרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּסִפְרוֹ וְשׂוֹרְפִין אוֹתוֹ. וּמִכּוּלָּם לָא נִשְׁתַּייֵר אֶלָא אָנִי. וְקָרָא עַל גַּרְמֵיהּ. עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃ כֶּרֶם גָּדוֹל הָיָה לְאַדְרִייָנוּס הָרָשָׁע. שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל עַל שְׁמוֹנֶה עָשָׂר מִיל כְּמִין טִיבֵּרִיְּא לְצִיפּוֹרִי. וְהִקִּיפוֹ גָּדֵר מֵהָרוּגֵי בֵּיתְתָּר מְלֹא קוֹמָה וּפִישּׁוּט יָדַיִים. וְלֹא גָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ. עַד שֶׁעָמַד מֶלֶךְ אַחֵר וְגָזַר עֲלֵיהֶם שְׁיִּיקָבֵרוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
חמי לי פטומיה. הראני גופי ומצא נחש כרוך עליו מלא קומה ופישוט ידים זה אצל זה צא וחשוב כמה היו:
לחביבך. רבי אליעזר ב''ע שהיה דודו של בן כוזבא:
מן ביבא דמדינתא. דרך הביב היוצא מן העיר במים הנשפכין ונדחק ונכנס להעיר:
לא תסעוד. אותנו ולא תכסוף מלשון נכספה נפשי שלא תחשוק לעזרתינו כי הלא וגו':
באיסרטא. בכתב סדר החיילות:
מטיפי אצבע. קצוצי אצבע בשינים שלהם ובודקן אם המה בעלי כח וגבורה ואבירי לב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source